יום רביעי, 9 בנובמבר 2011
לפני שהשמש תעלם
את התמונה צילמתי היום., את הטקסט הזה כתבתי לפני 6 שנים :
".....אני מחיש צעדי, מתבונן בתנועת המגפיים, וכמעט שמועד עליה-
קטנה, שברירית, נשמתה עדיין כלואה בקצה כנפה,
ציפור שיר קטנה המוטלת על המדרכה וכבר אין בה שיר ולא ציפור, רק פגר קטנטן עם בטן לבנה .
אני רוכן ומצלם על אוטומט, משחק עם זוויות המסך המתכוונן כדי להתקרב עוד, אבל משהו לא מסתדר לי בפריים ואני מתחיל להזיז אותה.
בהתחלה בעדינות, אפילו טיפה גועל, אבל כשהאצבעות שלי מרגישות שזה כלום,
הן מרשות לעצמן לסדר בדיוק מושלם את הקומפוזיציה של לבנת-הבטן הרכה על רקע מרצפות האקרשטייין בורוד- תכלת,
ואז בבת- אחת אני נחרד מעצמי וחדל, איזו קהות חושים,
בעבור דיוק אסתטי לחלל כבודה של ציפור מתה.
בבקשת סליחה אני מלטף אותה בקצות אצבעותיי כשלפתע היא מתעוררת לחיים,
מנקרת בכף ידי, ומתעופפת מעלה אל צמרות העצים והרקיע האפור- כחול של סוף אמצע דצמבר...."
הירשם ל-
רשומות (Atom)